הסיפור המתפתח עם יוניפיל, מדהים ומסוכן.

אחרי ששמונה עשרה שנה חבורת הכלומניקים המכונה יוניפיל לא עושה כלום כדי לעצור את ההתעצמות של חיזבאללה.
אחרי ששנים ארוכות הם לא נוגעים במנהרות הטרור, באמלח העצום, בטילים האדירים, בפעילי טרור שעובדים בלי הפסקה.
ואחרי שבמשך השנים חיזבאללה מתקיפים אסדות ואזרחים וישובים בישראל ומתגרים במדינת ישראל.
ואחרי שבמשך השנה האחרונה, בלי שום הצדקה חוץ ממחאה על פעולה נגד חבורת האנסים והרוצחים של חמאס - חיזבאללה ויתר הארגונים מטווחים את ישובי הצפון בלי שום הפרעה.

ראו זה פלא, סמרטוטי יוניפיל התעוררו.
פתאום הם קיבלו אומץ.

ומהי רוח הגבורה, אתם שואלים?
ובכן, במקום לקחת את הזנב חדל האישים שלהם ולעוף מצפון לליטני - מסתבר שכח אירי נשאר כדי לשמש כמגנים אישיים לנאצים במארון א-ראס ואשכרה מתלוננים על כך שצהל פועל לידם ומסכן אותם.

הפארסה הזו בהחלט היתה יכולה להיות מצחיקה,
אם לא היה חשש שבגלל רפיסות בהפעלת אש ("רגישות דיפלומטית")-
הליצנים האלה עוד יעלו בדם של לוחמים.

לא זזים? דמם בראשם.
וגם להרחיק את שגריר אירלנד מישראל.
חזק ותקיף. בלי שום היסוסים.

https://x.com/UNIFIL_/status/1842982815539081434

ובשביל הקונטקסט: קריאת חובה כשמדברים על יוניפיל.

תא"ל במיל' אשר בן לולו - ששימש כמפקד עוצבת חירם מיד אחרי לבנון השניה וכראש מטה פיקוד צפון בתקופת כוכבי בשנת 2015 - מספר על הרגע האחרון שבו גורמים מיוניפיל עוד ניסו לעשות משהו אי אז בשנת 2007.

בסוף, הם הבינו כוח.
את השיעור שחיזבאללה לימד את יוניפיל, הם חייבים ללמוד גם אצלנו.

ולמי שתהה, טרו סטורי.
הנה גיבורי הסיפור של יוניפיל.

יהא פוסט זה מוקדש לזכרם של שלושת המשקיפים הספרדים ושלושת הקולימביאנים - נציגי יוניפיל האחרונים שאשכרה לקחו את תפקידם ברצינות וניסו למנוע טרור.
הליצנים שבאו אחר כך - אפילו לא ניסו.

במותם ציוו לנו את החיים.
במותם המחישו את ההבנה שאין לנו על מי לסמוך אלא על עצמנו.

אפס סיכון על חשבון לוחמי צה"ל.
חבל על הילדים שלנו.
חבל לתת רוח גבית לחיזבאללה

והיום בפינתנו: נסו לזהות לפי התוכן, תקשורת ישראלית או בוט איראני?
(וכמובן, תמיד טוב לראות שכספי המיסים שלנו מממן 'חוקרים' ערבים אנטי ציונים באוניברסיטאות ישראליות שללא ספק רתומים לחלוטין לקידום מדינת ישראל ושגשוגה)

מסתבר שלקח לממשל ביידן-האריס העוין פחות או יותר שבוע לקפל למדינת ישראל את הצורה ולטרפד את תוכנית 'האלופים'.

כואב הלב על לוחמים ששופכים את דמם בעבור חצי-עבודה.

בלתי נתפס שבמקום לעשות הכל כדי לשחרר את החטופים - מדינת ישראל דואגת לנאצים שבוחרים לא ללכת כמה קילומטרים דרומה כדי להגן על אחיזת חמאס בצפון הרצועה.

אגב, למה בעצם לא חוסמים כעת את איילון בדרישה ליישם את תוכנית איילנד לשחרור החטופים?
מה קרה עם "כאן, עכשיו, בכל מחיר"?
האם בכל מחיר הכוונה היא רק בכניעה ישראלית והפסד במלחמה? רק במחיר שקשור להרוגים ישראלים?
האם המחיר לא יכול להיות גם להכריח כמה נאצים לזוז כמה קילומטרים כדי לאכול את הפיתה שלהם, אחרי התראות כדין ונסיון לבודד 'בלתי מעורבים' מפעילי חמאס?

שואל ברצינות, אין לפעילים הנחושים עם החולצות והגרפיטי והמדורות - אלו שמסתובבים עם 2-3 סיכות חטופים לפחות על החליפה - שום כעס על הויתור של ממשלת ישראל על הכלי הכי יעיל לשחרור החטופים?

אם זה לא מובן:
משלם המיסים הישראלי שעושה מילואים ו/או שולח את ילדיו להילחם בעזה ולבנון, שילם במשך עשרות שנים אינספור מיליוני שקלים לאוניברסיטת תל אביב כדי שתעסיק חוקרים בתחום הדין הבינלאומי לתפארת מדינת ישראל.

ומה קרה בפועל, אתם שואלים?
הכסף שלנו (ובכלל זה מענקים, מלגות וכו' וכו') הוקדש כדי לממן ולקדם חוקרים בינוניים מהשמאל הרדיקלי שעיקר עיסוקם הוא לקשור לישראל את הידיים כשהיא נלחמת מול נאצים שרוצים לשרוף את ילדינו ולאנוס את נשותינו.

טירוף הדעת.

קראו את הטקסט זה מדהים. בגלל שלשיטת המלומד-מדינאי ליבליך, הפתרון הנכון הוא בכלל להכניס את שלטון הרשותלרצועה (?) אז בינתיים אין מה לעשות.
נגזר על החטופים להירקב.
נגזר על שלטון החמאס לשרוד.

מבחינת שרלטני הדבל"א מהאקדמיה,
נגזר על משטרים דמוקרטיים להפסיד לטרור של נאצים צמאי דם.

ואם המשמעות לא ברורה,
בהמשך השרשור ליבליך נשאל במפורש -
"אז מה רע בתוכנית של איילנד? אם לחץ צבאי גורם למיטוט חטופינו איך בכ"ז נחזיר אותם, אלא בלחץ האוכלוסיה על החמאס ובעיקר על סינוואר?"

וכאן משיב המלומד האנטי ישראלי, בלי למצמץ:
"הבעיה היא שהיא לא חוקית, יש דברים שלא עושים"

טיעון מנצח, אתם חייבים להודות

אגב, אפילו הניתוח שלו ביחס לדין הבינלאומי שטחי, עקום ומוטה באופן אבסורדי לטובת הנאצים.

כך, לדוגמה, בשלב כלשהו נאלץ ליבליך להודות שתוכנית איילנד והגדרתה למצור מסתמכל על מדריך משרד ההגנה האמריקאי - אבל הוא מדגיש מיד שהמסמך נחשב 'מתירני' ושגם המצור צריך להיות מידתי.

אוקיי, מלומד אנטי ציוני, השתמשת בקלף המידתיות. גאוני. מבריק.
כעת, גם לשיטתך העקומה, האם האנומליה שבה סיוע הומניטרי מגיע לארגון טרור שמבסס את קיומו ואת פשעיו על אותו סיוע, לא מצדיקה הליכה של כמה קילומטרים מחוץ לזירת הלחימה?

כמה שנאה עצמית יש לאנשים האלה?

עכשיו, מה שלא נתפס הוא שליבליך בכלל יוצא מהבית אחרי התרומה שלו לטבח השביעי באוקטובר.

שיהיה ברור. במדינה נורמאלית, ליבליך גם ככה לא היה אמור להמשיך כרגיל אחרי החלק המרכזי שמילא בקמפיין לסירוס הגדר.

כך, ליבליך שימש - לפני ואחרי הדיון השערורייתי בבגץ הגדר - כדי למחוק את הפרימטר ולהפוך אותו למוקד של 'הפגנות', במסווה שבפועל שימש להכנת וקידום טבח השביעי באוקטובר.

פייר, אני לא מבין. איך האנשים האלה מסתכלים לעצמם במראה.
כי חשוב להדגיש. זו לא טעות, זו מדיניות.
זה לא מחדל או פספוס או קונספציה או שגיאה טראגית.
יש פה סולם ערכים מעוות.
האנשים האלה ניהלו קמפיין אידיאולוגי שדחף באופן מודע לסכן את תושבי העוטף על חשבון זכותם של הנאצים ל'מחאות' סביב הגדר.

עזבו ימין ושמאל,
לא קולט איך האנשים האלה ממשיכים להסתובב בינינו כאילו כלום.

ואם כבר בענייני בגידת המומחים -
הפוליטיקאית המטורפת גלי מיארה אשכרה בחרה להדליף מידע מהקבינט, ולשלוח מכתב רשמי זועם נגד נתניהו,
בגלל הנושא הדרמטי שמכוחו הפאקינג קבינט החליט להציב מיגוניות ביו"ש מבלי להתייעץ באופן מספק עם הפקידים?

אין למופרעת הזו, ולגיל לימון שמנהל אותה, אפילו טיפה של שיקול דעת?

תראו את הכותרת הדרמטית. את התדרוכים ההיסטריים. את חוסר הפרופורציות המוחלט. את הנסיון להפוך החלטת קבינט להציב כמה מיגוניות באזור מסוכן לכזה שמחייב הדלפות ויצירת קמפיינים פוליטיים נגד הממשלה.

ככה זה נראה כשאתה מוקף בקפלניסטים אדוקים. באנשים שהשנאה לנתניהו והממשלה והלעומתיות הפוליטית - היא מבחינתם מצפן מוסרי.

ומה שקיבלנו בזמן מלחמת קיום, זו פקידה כושלת, שמונתה לתפקיד בניגוד לעמדה של נשיא העליון שחשב שהיא לא כשירה ולא מתאימה, מגדילה שוב ושוב את ההימור הפוליטי תוך ניתוק מוחלט מהסביבה והפיכת המומחיות המשפטית - לפארסה מוחלטת.

אוהו, עוד זה מדבר וזה בא.
העליון (בחוו"ד ראשית של סולברג, כמובן) זורק את הפוליטיקאית מיארה מכל המדרגות אחרי הקמפיין הפתטי הקודם שלה נגד מינוי ד"ר אודליה מינס כממלאת מקום זמנית של יו"ר מועצת הרשות השניה.

אתם מבינים כמה זמן ואנרגיה הממשלה הייתה צריכה להשקיע תוך כדי מלחמה בחוות דעת משפטית שגויה ולא עניינית של לימון ומיארה?

איזו פארסה, אלוהים ישמור.

https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=NetVerdicts/2024/10/14/2024-8-34680-8-2&fileName=4cfd59d29dc44c1c9b8f91693b4f3722&type=4

אני רוצה להדגיש: היועמשית 'קבעה' שאי החוקיות במינוי מינס כל כך בוטה עד שלא רק שצריך לקבל את העתירה - שלמעשה הוזמנה על ידי לימון ומיארה שרמזו לליצנים של הג'ינג'י לרוץ ולשרבט משהו - אלא שאסור לשר התקשורת להיות מיוצג בתיק כזה גם בייצוג נפרד.

נחזור על זה שוב כי זה מדהים.
היועמשית לא רק יזמה קמפיין מופרך,
ולא רק ניפקה חוות דעת משפטית שגויה,
ולא רק הסבירה שחוות הדעת שלה כל כך מובהקת עד שלא ניתן להתפשר עליה,
אלא שגם הסבירה שעמדת הממשלה (שבסופו של יום התבררה כעמדה הנכונה על ידי כלל שופטי ההרכב) כל כך מופרכת ופסולה, ואי החוקיות כה ברורה עד שאסור לה להרשות לממשלה כל ייצוג.

אתם בכלל מבינים עד כמה האנשים האלה מופרעים? עד כמה כל מילה שלהם היא פוליטיקה זולה שמוסווה (באופן דל, במקרה של מיארה ולימון) בעזרת רטוריקה משפטית חלולה?

לטובת הקהל המכובד, אתרגם ממשפטנית לעברית מדוברת את מה שסולברג אומר בפסקה הזו:
גיל לימון הוא שקרן ושרלטן, שמתנהל בדורסנות מופרעות, ושבחוות הדעת שלו הונה את הממשלה כשפיזר 'אסמכתאות' למרות שהן כלל לא אומרות מה שהוא ניסה להגיד - בנסיון להראות כאילו הוא מיישם את הדין ולא ממציא אותו מחדש.

והנה סולברג מטאטא את הרצפה עם לימון ומיארה:
השרלטנים הפכו עמדה קיימת של הייעוץ המשפטי, שנקבעה בענין אחר, ובמקביל קבעו שאותה עמדה ישנה הופכת להיות פתאום לא חוקית וכזו שאסור אפילו להתיר את ייצוגה.
וכמובן, מוסיף סולברג בניסוח מעט-מנומס יותר, צריך להיות משפטן מאד רשלן ולא מקצועי כדי לא להבין שעמדה שכל השופטים אימצו פה אחד - היא עמדה עולה כדי 'אי חוקיות ברורה וגלויה'.

אכן, גם ברמה שהתרגלנו אליה, המשפטנות הירודה וההטיה הקפלניסטית של מיארה ולימון היא אירוע קיצוני בכל קנה מידה.

"He died like a dog"

הרפרנס, כמובן, הוא של דונלד טראמפ.

בעזרת האל הטוב - ובעזרתכם, אם תשכנעו ברשת או במציאות מספיק דמוקרטים פרו-ישראלים מפנסילבניה - יש סיכוי לא רע שיחזור אלינו חסר מעצורים ומתעב את האיראנים יותר מאי פעם.